יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר--כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו (והיה) פריו למאכל ועלהו לתרופה {פ} ועל־הנחל יעלה על־שפתו מזה ׀ ומזה ׀ כל־עץ־מאכל לא־יבול עלהו ולא־יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן־המקדש המה יוצאים [והיו כ] (והיה ק) פריו למאכל ועלהו לתרופה ס וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתֹו מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ כָּל־עֵֽץ־מַאֲכָל לֹא־יִבֹּול עָלֵהוּ וְלֹֽא־יִתֹּם פִּרְיֹו לָֽחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יֹֽוצְאִים [וְהָיוּ כ] (וְהָיָה ק) פִרְיֹו לְמַֽאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָֽה׃ ס ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃ |
|