יט כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך--כשמעתו ענך כי־עם בציון ישב בירושלם בכו לא־תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך כִּי־עַם בְּצִיֹּון יֵשֵׁב בִּירֽוּשָׁלִָם בָּכֹו לֹֽא־תִבְכֶּה חָנֹון יָחְנְךָ לְקֹול זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתֹו עָנָֽךְ׃ כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃ |
|