טז ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים--ותאלצהו ותקצר נפשו למות
ויהי כי־הציקה לו בדבריה כל־הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות
וַיְהִי כִּֽי־הֵצִיקָה לֹּו בִדְבָרֶיהָ כָּל־הַיָּמִים וַתְּאַֽלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשֹׁו לָמֽוּת׃
ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃
