ג אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני אל־תסתר פניך ׀ ממני ביום צר לי הטה־אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ ׀ מִמֶּנִּי בְּיֹום צַר לִי הַטֵּֽה־אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיֹום אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי׃ כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
|