יב ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה וְאַל־תֵּרֶא בְיֹום־אָחִיךָ בְּיֹום נָכְרֹו וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵֽי־יְהוּדָה בְּיֹום אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיֹום צָרָֽה׃ ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃ |
|